#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 1 תינוקת שנאנסה ואין ידוע האם מכשר או מפסול, האם היא כשרה וכיצד הלכה?	אליבא דר&quot;ג שהכשיר בראוה מדברת - ודאי כשרה, אליבא דר' יהושע - הוא פוסל אפ' ברוב כשרים אצלה ובסתם ודאי פוסל, בכל זאת ר' יוסי אמר שר' יוחנן בן נורי התיר,&nbsp;&nbsp;י&quot;א בקרנות של ציפורי היה מעשה והתיר מפני שהיה תרי רובא והלכה כמותו, וי&quot;א הוראת שעה היתה, ולדורות ה&quot;נ בעינן תרי רובא.</p><p dir='rtl'>(כפרש&quot;י, ואף דלעיל פסקינן הלכה כר&quot;ג הא אוקימנא לדיעבד והכי לכתחילה &lt;ע&quot;פ תוס'&gt;, תוס' ביארו בדרך ראשונה שהכי אינה טוענת ברי (למסקנא) ולכן אף לר&quot;ג בלא תרי רובא אין להתירה)	כתובות טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 2 כיצד הקימה הגמ' את המעשה שריב&quot;נ התיר לתינוקת שנאנסה להנשא ומדוע החמירו כך?	רק בקרנות של ציפורי דאיכא תרי רובא בני העיר ודאתיא מעלמא, אבל רק אנשי העיר אף דכל דפריש מרובא פריש גזירה משום שהלכה היא אליו, וכן קרנות לבד לא התירו אף דפריש גזירה משום בני העיר, לכן הצריכו תרי רובא. </p><p dir='rtl'>דוקא כאן משום מעלה עשו ביוחסין הצריכו תרי רובא, אבל בעלמא די ברוב אחד וכל דפריש מרובא פריש, [יש ביארו שהתיר ברוב אחד אבל הוראת שעה היתה].	כתובות טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 3 'א&quot;ר זירא כל קבוע כמחצה על מחצה דמי בין לחומרא בין לקולא' מנין?	לחומרא - בט' חנויות, ט' צפרדעים ושרץ ביניהם. לקולא - ט' שרצים וצפרדע ביניהם ומטהרים ברה&quot;ר כדין ספק טומאה.</p><p dir='rtl'>המקור לזה מדכתיב &quot;וארב לו וקם עליו&quot; ודרש ר' ינאי פרט לזורק אבן לגו, ונצרך לכשיש ט' ישראל וגוי אחד ביניהם.	כתובות טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: 'מצא בה תינוק מושלך אם רוב עובדי כוכבים&nbsp;&nbsp;עובד כוכבי' אם רוב ישראל ישראל מחצה על מחצה ישראל' למאי הלכתא?	רוב נכרים נכרי - להאכילו נבלות, אבל לפקח עליו את הגל למסקנא אמר שמואל שלא הולכים אחר הרוב ומפקחים עליו את הגל,</p><p dir='rtl'>רוב ישראל ישראל - אמר רב לא שנו אלא להחיותו ולהחזיר לו אבדה, אבל ליחסו לא דבעינן תרי רובא.</p><p dir='rtl'>מחצה על מחצה ישראל - אמר ר&quot;ל לנזיקין, הינו אם הזיק שור של ישראל את שלו פטור עד שיביא ראיה, אבל אם שור שלו הזיק את של ישראל נותן לו חצי כישראל, ואינו יכול לחייבו בנזק שלם שמא הוא ישראל.	כתובות טו:		
